העונש הראוי ביותר לעם הגרמני על הפסדם במלחמה היה הפיכתם לעם ללא מדינה. היסטורית גרמניה חולקה בין שתי אימפריות. בה הוצב הגבול בין האימפריה הרוסית לבין מדינות החסות של האימפריה האמריקאית. היה זה הכרחי לתמוך בגרמניה ולערוב לחוזקה שניזון מתמיכה זו, על מנת שהשליטה הרוסית לא תתרחב. אך לבסוף גרמניה אוחדה, ואז גרמניה, 60 שנה לאחר המלחמה ולאחר שגרמניה המערבית בלעה לתוכה בזכות חוזקה הכלכלי את גרמניה המזרחית, ועם הקמת האיחוד האירופי, היא נעשתה מהמפסידה באחת מהמלחמות הרעות ביותר אליה היא הובילה, אל המנצחת הגדולה של אירופה. זאת בגיבוי הקפיטליזם ובזכות תמיכתה של ארה"ב שרצתה לחזק את גרמניה המערבית מול המזרח הקומוניסטי ובהמשך מול רוסיה. אולם שוב הזמנים השתנו. והפעם הגבול מול התרחבות רוסית הוא אוקראינה. ניתן לומר, שהדרך האולטרא קפיטליסטית היא זו שהנחתה לבסוף את ההיסטוריה. מעניין להסתכל על זה בימים אילו כאשר מספר הפליטים (האפריקאים לרוב) הנוהרים אל מדינות המערב הולך וגדל.
הקביעה במשפט הראשון של הפסקה הקודמת עלולה ללקות באי מוסריות מבחינה הומאנית. הגרמנים של הדור הנוכחי אינם אשמים ברצח, וגם לא בנסיונות להתרחבות גיאוגרפית על חשבון עמים אחרים. כמו כן, ישנו את הכלל ההומאני שאינו מאשר את הכחדת המפסיד. ואיזה מן דבר נורא זה להפוך מיליוני אנשים נוספים לחסרי ארץ. אולם מאחר ובימים אילו מתגברים הקולות המבחינים ברעות שמביא עמו האולטרא קפיטליזם המקדש את הרווח הכספי ועיוור לשאר, והן קשה להתעלם שתקופת מדינות הלאום עדיין בשיאה, מעניין בהקשר זה להסתכל על מדינת הלאום הגרמני. אותה ראייה מאירה את מצבה של גרמניה כמנהיגתה של אירופה בשל היותה חזקה כלכלית מול מצבם העגום של האנשים במזרח התיכון, ואף יותר גרוע, של האנשים באפריקה. האחרונים הנם קורבנות של הגלובאליזם עוד יובלים מאז לפני המלחמה והן עדיין בימינו. אכן לא גרמניה אלא ארצות הברית של אמריקה הינה אימפריית החסות, אולם מקומה של ארה"ב אינו באירופה ואירופה היא זו שההיסטוריה שלה השפיעה על העולם יותר מכל, מאז ימי הקולוניאליזם וכלה במלחמות העולם. אירופה התרחקה מן הקולוניאליזם הקלאסי אך העליונות הכלכלית שלה לא השתנתה ומצבם של האנשים בה טוב הרבה יותר ממצבם של האנשים במזרח התיכון, ו(שוב) להבדיל ממצבם של האנשים באפריקה, החיים בארצות שדודות. הפיכת הגרמנים לעם ללא מדינה, אינו מכוון לכך שאותו ייהפך לעם של פליטים ונוודים, אלא שמדינתם, המדינה הגרמנית, לא תהיה עוד מדינת לאום.
לא ידוע לי אם הקונגרס של יעל ברתנא שדן בתנועה לחזרת הפולנים לפולין, כלומר לאירופה, דן במצבם של יוצאי הארצות האחרות, בדגש על היהודים יוצאי הארצות השכנות למדינת ישראל. עד כמה שידוע לי הוא אינו עוסק בכך, זאת למרות שהקונגרס הלכה למעשה מדמה דיון על נטישת מדינת ישראל. איני יודע גם אם דנו שם על כך שמצבם של היהודים בתקופה הנוכחית של מאז הקמת מדינת ישראל הינו הטוב ביותר אי פעם. יש לציין שדווקא המצב של היהודים הישראלים, הממוקמים במדינה שהנה חלשה יותר כלכלית ממדינות אירופה ובאזור שהוא מוכה עוני ומוות, הינו הרע ביותר ביחס ליהודים באירופה ובארצות-הברית. קונגרס יהודי ראוי יותר הנו קונגרס המעלה לדיון קריאה למהגרים הישראלים והערבים באירופה, יחדיו, לחבור חזרה למזרח התיכון למען בנייה של אזור חזק יותר וטוב יותר לאנשים ואולי אף נטול מדינות לאום. מהלך כזה יהיה בעל השפעה עצומה ויוצאת דופן על מסלול ההיסטוריה ואף יכול לתמוך בהלך הרוחות הנוטה לדרך אחרת מן האולטרא קפיטליזם. נשמע נאיבי, אך לא לקונגרס שאינו אלא רק מדמה דיון.
אז איזו כוונה עומדת מאחורי הקביעה שהעונש הראוי לעם הגרמני הוא להיהפך לעם ללא מדינה? בהחלט שאין פה קריאה לנשל את הגרמנים מאדמתם, להפוך אותם לנוודים, או עבדים, בעלי מעמד חברתי נמוך כעם נטול זכויות אזרחיות, אלא שגרמניה המדינה תחדל להתקיים כמדינת לאום. היה ראוי אם בגבולות גרמניה הנוכחית, שבעבר פעל בה משטר אולטרא-לאומני, היתה נוסדת מדינת מהגרים גרידא. מדינה אוטופית זו, גבולותיה יהיו פתוחים לכל, ותשמש כארץ מקלט -ובית בעיקר לאנשי היבשת האנוסה, אפריקה. מדינה זו תהיה המדינה ראשונה באירופה שאינה מדינת לאום, ותפתח עידן חדש באיחוד אירופאי אמיתי. רצוי כמובן, לפי אותו אידיאל, שיוצאי אפריקה יהיו מסוגלים לקיים מדינת חוק נאורה. לשם כך, פרקטית, יהיה צורך בהיסטוריה שלטונית הגרמנית.
