בין הקולניות, המבטא המזוייף, המונולוגים הארוכים, העמדות הנדושות, הנושאים השחוקים החוזרים ונשנים, והמלל המבולבל, מסקנותיה והאופן בו היא סוגרת כל נושא ומחליקה אל הנושא הבא, במרבית המקרים היא מצליחה ליצור הזדהות עם המאזין, הסובייקט אליו היא מכוונת. ופעמים רבות היא מכוונת לסביבתה יותר מאשר לבן-שיחתה, עסוקה במציאת חן. בכריכת נקודות קישור בין הנושאים השונים. גדולתה היא בנקודות הקישור.  על אף המשחק המתמיד היא מצליחה לשמור על דמות קוהרנטית. מרדנית. היא מוכיחה שבזכות הצפה של מילים ונושאים ונקודות חיבור זה לא בלתי אפשרי לעמוד בהצלחה במשימתה היחידה, משימת יחצ"נות לדמות-במה בקרבם של מספר מאזינים זרים ושונים כל כך. את כל כוחותיה היא מגייסת לכך בחיי היומיום. אך בביתה ועל הבמה היא נשארת נאמנה לאמנותה.